החלטה בתיק מ"ת 34614-03-12 - פסקדין

בפניי בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו. נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של הסגת גבול פלילי וגניבה, כאשר על-פי המתואר בכתב האישום, בים 19.3.12 הסיג המשיב גבול בכוונה לבצע גניבה, בכך שנכנס למחלקה האורתופדית בבית החולים "סורוקה" וגנב מכשיר "אייפון" אשר היה מונח ליד מטופל אשר נם את שנתו.

במהלך הדיון שבפניי הסכים ב"כ המשיב לקיומן של ראיות לכאורה, וביקש להורות על שחרורו של המשיב ל"מעצר בית" ממלא בבית אחותו, בצד ערבויות כספיות ואיזוק אלקטרוני. לדבריו, אכן המשיב חוטא בעבירות אלו פעם אחר פעם, אולם השמתו במעצר או מאחורי סורג ובריח אינה הפיתרון בעניינו, וישנו צורך במתן טיפול לעומד בבסיס התנהגותו של המשיב. עוד ציין מאפיינים ייחודיים למשיב, שהינו טעון הגנה, ומשכך - שהייתי במעצר קשה עליו עוד יותר מעצורים רגילים. המשיב בעצמו ביקש להוסיף כי לכל פגישה מחוץ ל"מעצר הבית", לרבות עם קצינת המבחן, יעשה זאת בליווי אחותו.

מנגד ב"כ המבקשת הפנה לכך שהמשיב כל אימת שמשתחרר שב וחוטא בעבירות כגון אלו, את הכיעור במעשיו והמסוכנות הנשקפת מן המשיב לבטחון הציבור ולרכושו.

אכן, מקרא כתב האישום לכשעצמו אינו מקים עילת מעצר, אם כי לא ניתן להתעלם מכך שיש לא מעט ציניות בניצול מצוקתם של אנשים אשר מצויים בבית חולים ונמים על-מנת לבצע עבירות רכוש. כך גם וללא קשר לשאלת המעצר, לא ניתן להתעלם מכך שמכשיר הפלאפון מסוג "אייפון" הינו מכשיר יקר ערב, ששוויו אלפי שקלים, כך שאם בעבר על-מנת להשיג רכוש יקר היה על גנבים לשאת על כפיהם טלוויזיות, מכשירי דיוידי ומכשירי חשמל שונים, הרי היום - בעצם גניבת מכשיר טלפון חכם אלו משיגים לידיהם רכוש יקר ערך.

נדמה כי עילת המעצר בעניינו של המשיב ברורה ומזדקרת לעין נוכח עברו הפלילי המכביד ביותר של המשיב, אשר עיון בו מגלה כי שחרורו של המשיב בסבירות גבוהה יש בו כדי להביא לפגיעה בבטחון הציבור ורכושו. המדובר במי שלחובתו תשע הרשעות קודמות, כאשר המשיב שב ונכנס את כותלי הכלא פעם אחר פעם: בשנת 2000 נגזר על המשיב עונש של שנת מאסר בפועל; בשנת 2001 נגזר על המשיב עונש של שנה וחצי מאסר בפועל; בשנת 2003 נגזר על המשיב עונש של שנת מאסר בפועל; בשנת 2004 נגזר על המשיב עונש של 15 חודשי מאסר בפועל; בשנת 2006 נגזר על המשיב עונש של שנתיים מאסר בפועל; בשנת 2008 נגזר על המשיב עונש של שנתיים מאסר בפועל; כאשר בכל אותם מקרים דובר על עבירות רכוש. שימת לב לכך שגם בשנת 2011, אך ביום 2.6.11 נגזרו על המשיב 21 חודשי מאסר בפועל, כאשר עיון בכתב האישום מגלה כי בדומה לענייננו, המשיב חוטא בעבירות רכוש תוך כדי כניסה לבית החולים וגניבה ממטופלים שם.

המשיב השתחרר ממאסרו אך לפני כשלושה שבועות, והנה-כי-כן, תוך פרק זמן קצר ביותר שב וחוטא בעבירות דומות. כשאלו הם פני הדברים, המסוכנות הנשקפת מן המשיב הינה גבוהה ביותר, וזה מוכיח בעליל כי כל עונשי המאסר הממושכים שהוטלו עליו, אין בהם כדי להרתיעו.

משאלו הם פני הדברים לא מצאתי כי יש לבחון בעניינו חלופת מעצר, ומשכך גם לא מצאתי לנכון לבדוק באופן פרטני את החלופה בדמות אחותו.

אכן נדמה כי ישנה פתולוגיה מסוימת בהתנהגותו של המשיב, וזאת בעין בלתי מקצועית, וייתכן כי זה נזקק לטיפול בנושא הגניבות אשר זה שב וחוטא בהן. יש להצר על כך כי בכל תקופות המאסר הממושכות אותן ריצה לא מצה לנכון להתחיל כל הליך טיפולי. ומשכך גם לא מצאתי לעשות כן גם ביחס לבקשה זו, מה גם שלא מוצע כל הליך שכזה.

בנסיבות המתוארות לעיל, הנני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

<#5#>

ניתנה והודעה היום, כ"ח באדר תשע"ב, 22/03/2012, במעמד הנוכחים.

קלדן: עמוס מ' התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: